בנק מזרחי טפחות בעמ נ' מועדון כדורגל הפועל תל אביב בע"מ ואח'

החלטה

מבוא

בפניי בקשת רשות להתגונן של הנתבע 3, רפאל עגיב (להלן: "הנתבע") מפני תביעה לתשלום חוב בסך של 9,931,987 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעות 1 ו- 2 הן חברות בע"מ, אשר שימשו בעבר כחברות הניהול של מועדון הכדורגל הפועל תל אביב. הנתבע 3 הוא בעל מניות בנתבעת 1 במישרין, ובנתבעת 2 באמצעות חברה שבבעלותו.

ביום 30.9.2001 פתחה הנתבעת 1 חשבון אצל הבנק התובע (להלן: "הבנק"). ביום 8.11.2001 חתם הנתבע על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לחובותיה של הנתבעת 1. בחשבונה של הנתבעת 1 נוצר חוב שלא נפרע. ביום 30.11.2005 נדרשה הנתבעת 1 לפרוע את החוב אך לא עשתה כן. ביום 25.6.2008 נכרת הסדר בין הבנק לבין הנתבעת 1 והערבים האחרים לחובותיה (למעט הנתבע), ולפיו נפרעו כ- 75% מהחוב בחשבון. ביום 8.9.2008 נדרש התובע לפרוע את יתרת החוב בחשבון, מכח ערבותו לנתבעת 1. הדרישה לא נענתה והחוב לא נפרע. נכון ליום 2.3.2010, עמד חובה של הנתבעת 1 על סך של 4,667,258 ₪.

ביום 4.6.2002 פתחה הנתבעת 2 חשבון אצל הבנק. ביום 18.6.2002 חתם הנתבע על ערבות בלתי מוגבלת בסכום לחובותיה של הנתבעת 2. בחשבונה של הנתבעת 2 נוצר חוב שלא נפרע. ביום 25.6.2008 נכרת הסדר בין הבנק לבין הערבים האחרים (למעט הנתבע), ולפיו נפרעו כ- 75% מהחוב בחשבון. ביום 8.9.2008 נדרש התובע לפרוע את יתרת החוב בחשבון, מכח ערבותו לנתבעת 2. הדרישה לא נענתה והחוב לא נפרע. נכון ליום 2.3.2010, עמד חובה של הנתבעת 2 על סך של 5,186,584 ₪.

ביום 10.11.2002 פתח הנתבע חשבון אישי בבנק (להלן: "החשבון האישי"). בחוב נוצרה יתרת חוב שלא נפרעה, בסכום של 78,145 ₪, נכון ליום 2.3.2010. התובע נדרש במכתב מיום 26.11.2008 לפרוע את החוב, אך לא עשה כן.

מכאן התביעה שבפניי.

הנתבע ביקש למחוק את כותרת התביעה, ולחלופין, כי תינתן לו רשות להתגונן.

נדון בטענותיו של הנתבע כסדרן.

מחיקת הכותרת

הנתבע טוען כי יש למחוק את כותרת התביעה, שהוגשה בסדר דין מקוצר, שכן מדובר בתביעה מורכבת מן ההיבט העובדתי והמשפטי, שאינה על סכום קצוב. לדידו, תביעה נגד ערב מכח ערבותו אינה תביעה על סכום קצוב, שכן יש מקום לברר תחילה האם קיימת לנתבע חבות על פי הסכם הערבות, לנוכח מעשיו ומחדליו של הנושה בעל הערבות (בעניננו, הבנק).

אין כל ממש בטענות אלה. לא מדובר כלל ועיקר בתובענה מורכבת או מסובכת, אלא בתביעה שגרתית לתשלום חוב מכח ערבות. הדבר החריג בתביעה זו הוא שמדובר בנתבע שחבותו מתייחסת לשלושה חשבונות, ולא לחשבון אחד בלבד, כמו גם סכום התביעה הכולל- 9,931,987 ₪. אין גם ממש בטענה לפיה לא מדובר בסכום קצוב. העובדה שהנתבע חולק על הסכום הנתבע ממנו, אינה הופכת את הסכום לבלתי קצוב. כבר נפסק לא אחת כי סכום קצוב אינו בהכרח סכום מוסכם:

"... סכום התביעה חייב להיות אמנם קצוב אך איננו חייב להיות מוסכם. כפירתו של הנתבע בפרט זה או אחר של החשבון תהיה טעונה בירור בשעת הדיון (אם תינתן רשות להתגונן), אך איננה פוסלת את התביעה מלהיות בת סדר דין מקוצר ..."

ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה שביעית) בע' 120, 122.

זאת ועוד, במקרה דנן נתמכת התביעה במסמכים המהווים ראשית ראיה כנדרש: צורפו לתביעה הן מסמכי הפתיחה של שלוש החשבונות נשוא התביעה, הן כתבי הערבות עליהם חתם הנתבע והן דפי החשבון האחרונים המבססים את גובה החוב הנטען.

כמו כן, אין יסוד לטענה לפיה תביעה נגד ערב אינה יכולה להתברר בסדר דין מקוצר שכן יש לברר תחילה האם הסכם הערבות הופעל כדין. לכל היותר, מדובר בטענות הגנה של ערב לגופו של ענין, ולא בטענות המצדיקות את מחיקת הכותרת.

לפיכך, יש לדחות את הבקשה למחיקת הכותרת.

ממילא, זכאי הבנק ליטול פסק דין כמבוקש בגין החוב בחשבון האישי, שכן כפי שציינתי בהחלטתי מיום 10.2.2011, אין בפיו של הנתבע כל טענת הגנה בגין חוב זה.

טענות ההגנה לגופו של ענין